top of page

ברוכים הבאים
לחדר ההורים

כאן השארתי לכם כמה דברים מעניינים, אוסף מאמרים שלי שתבינו את הראש, כמה הרחבות  על כמה מסוגי המצבים בהם אנחנו עוזרים וקצת טפסים לשעת הצורך.  הקפה בחדר הנחיית הורים, לא כאן.

במי מטפלים?

במי מטפלים

חרדה
פוסט טראומה

בטיפול רגשי באמצעות בעלי חיים , פה בבית של הדס, נרקמת  מערכת יחסים המאפשרת לילד להעלות את הקשיים הרגשיים ולהתמודד איתם, בסביבה משקפת, תומכת ומנחה. סביבה ללא ביקורת, ללא שיפוטיות ממש כמו בעלי החיים.  ההתמודדות עם הבעיות הרגשיות של בעלי החיים מאפשרים לפתוח סוגיות אלו. עולם בעלי החיים, המזמין את הילד ליטול בו חלק, מהווה במה לחייו הוא ועליה הוא מתמודד עם קשייו ומגיע לכלים ופתרונות אותן מיישם בעולמו . ​

התנהגות
התפרצויות זעם

מופיע לרוב מקושי בקבלת גבולות ומרות, או בעיה רגשית שלא קיבלה מענה או פורקן בדרך אחרת. בעלי החיים עצמן מעמידות גבולות ברורים בפני הילד. אם הילד לא יאמץ את “כללי הבית” של הבעל חי , הוא לא יתקרב אליו; זאת מעבר לכללי היסוד של פינת החי עליהם אנו שומרים בהתמדה. הילד מתאים עצמו לכללי הסביבה, וכך מתקיים הטיפול הרגשי העוסק בקושי שבעמידה בתסכולים, התפרצויות זעם לעומת כעס לגיטימי ויחד מוצאים את  הדרך ה”בריאה” להוציא את הזעם וכו’.

קשיים
חברתייים

​הקושי בחברה הינו אחד המוכרים והנפוצים ביותר, מקושי בהבנת סיטואציה חברתית דרך היעדר כלים חברתיים וכלה בחוסר ביטחון. “בבית של הדס” כולם חברים. כאשר ילד מגיע לפינת החי הוא מבין מהר מאוד את מבנה המשפחה והיחסים בין בעלי החיים. צפייה בבעלי החיים מגלה לו עולם שלם של קשרים חברתיים, חברויות, מריבות, התנהגות בקבוצה ובמשפחה;  האופן בו רואה ומפרש הילד את המצב מגלה את תפיסתו את העולם; אנו מעניקים לו כלים. הילד הופך לחלק מהלהקה “בבית של הדס” וצריך למצוא את דרכו במשפחה החדשה שלו, תוך ראיית צרכי האחרים.

ADHD
קשב וריכוז

לקות מוכרת ונפוצה זו מאופיינת בקשיי התארגנות ושמירת מיקוד לאורך זמן. הטיפול בבעלי החיים מגייס את הילדים לפעולות אותן הם נמנעים/ חוששים לעשות בסביבת הבית וביה”ס.  דווקא הסביבה מרובת הגירויים “בבית של הדס” מהווה קרקע פורייה לפיתוח משותף של כלים להתארגנות וריכוז, לצד עבודה על הפן הרגשי של הבעיה.   כש”זושי” הכלבה נכנסת לשחק בכלוב של “תותי” החמוסה, לרוב נרתעת תותי מפעלתנותה של זושי; הילדים מבחינים בכך ומנסים להרגיע את זושי וללמדה סבלנות, ריכוז ודחיית סיפוקים בכדי שתותי החמוסה  לא תרתע ותשחק עם הכלבה; הילדים מפתחים כלים עבור זושי, אך למעשה מזהים את עצמם, “ומתקנים” את התנהלותם בדרך.

לקויות
תקשורת

ספקטרום זה מתאפיין לרוב בבעיות בהיבט הפיזיולוגי (תגובות חריגות לגירויים תחושתיים), בהיבט ההתנהגותי (רתיעה ממגע והתכנסות בעולם הפנימי), בהיבט הקוגניטיבי (בעיה ביצירה ושימוש בשפה, אקולליה – חזרה על קטעי מילים וכו’) ובהיבט המוטורי (קושי בחיקוי ושליטה מוטוריים). ב”בית של הדס” פינת החי החווייתית טיפולית , יש לנו ניסיון רב עם קשיים אלו (ASD והרצף האוטיסטי) והצלחות רבות המתבטאות בשיפור השפה, צמצום ההצפה והגיריות, יצירת עולם חווייתי מלא בפינת החי למול בעלי החיים שהביא ליצירת קשר פיזי וחווייתי עם דמויות מחוץ לפינת החי ואיזון העולם הרגשי המתלווה ללקויות אלו . יש לזכור כי העבודה עם לקויות אלו קשה מאוד ולעתים סיזיפית אך ללא ספק טיפול באמצעות בעלי חיים הוא אחד הכלים היעילים ביותר למול לקויות אלו…

פחד 
מבעלי חיים

​זהו אחד הפחדים הנפוצים ביותר ויכול לנבוע כתוצאה מטראומה ספציפית,  מהשפעה מודעת או סמויה של דמות משמעותית בחיי הילד או מלחץ חברתי (אימוץ נורמות מקובלות בסביבה). הגורם הנפוץ מכולם הוא הרווח שבפחד והחרדה מבעלי חיים. מניסיוננו הרב בבית של הדס אנחנו לא רואים צורך לטפל בפחד אם אינו מפריע (לא כולם אוהבים כלבים, עזים או חתולים…),אולם פחד הגדל לכדי חרדה מחייב טיפול רגשי .  “בבית של הדס”, הבעלי חיים הן המטפלים.כול החיות מורגלות לילדים ומזמנות את הילד להצטרף אליהן; בחשיפה הדרגתית , עם לצ'ה בכור, בעזרת פעילויות מותאמות במודל ייחודי שעובד שוב ושוב, לאט לאט אנחנו פותרים את הבעיה.

בעיות
ויסות חושי

העבודה בפינת החי אינה תחליף לריפוי בעיסוק או פעילות ספורט טיפולי, אולם היא מציעה מגוון פעילויות וגירויים שיש בהם לסייע ולשפר יכולות של מוטוריקה עדינה,גסה וויסות תחושתי.  סוגי הפרוות השונים, מרקמי האוכל, החציר, עבודה עם מריצה ומגרפה, החזקת מסרק ותפעולו, שיפור בתי בעלי החיים – כל אלה ועוד הם משגרת הטיפול בבעיות מסוג זה. סביבת פינת החי  רוויה בגירויים חושיים מגוונים, ריחות מוכרים לצד ריחות פחות מוכרים, רעשים צפויים וחלשים לצד קולות בלתי צפויים ולעתים חזקים יותר. בסביבה זו הילדים נהנים להתאמן למול השונות בגירויים ומצליחים להתגבר על הקושי שלהם.

התנהגות
התפרצויות זעם

מופיע לרוב מקושי בקבלת גבולות ומרות, או בעיה רגשית שלא קיבלה מענה או פורקן בדרך אחרת. בעלי החיים עצמן מעמידות גבולות ברורים בפני הילד. אם הילד לא יאמץ את “כללי הבית” של הבעל חי , הוא לא יתקרב אליו; זאת מעבר לכללי היסוד של פינת החי עליהם אנו שומרים בהתמדה. הילד מתאים עצמו לכללי הסביבה, וכך מתקיים הטיפול הרגשי העוסק בקושי שבעמידה בתסכולים, התפרצויות זעם לעומת כעס לגיטימי ויחד מוצאים את  הדרך ה”בריאה” להוציא את הזעם וכו’.

טפסים למילוי

שולחן עבודה
טפסים שחשוב למלא

ארגז הכלים
כתבתי עבורכם , זה קליל נגיש ומסביר הרבה...

מאמרים וכלים

גבולות כללי יסוד

עקביות, אחידות, חופש, הגיון ושלווה 5 העמודים בבניית גבולות אם היינו מבקשים פתרון פלא לקשיים רגשיים חברתיים של ילדים בדור הנוכחי, היה זה לקיים גבולות בחייהם ובחיינו אנו. אם בדור של הורינו היו הגבולות ברורים עד כאב עם כבוד ולעתים פחד מהורים ודמויות סמכותיות, הרי שבדור שלפנינו המצב הפוך, הגדרות פרוצות ופעמים רבות אין טיפת כבוד לסמכות ולעתים אף לא לנו כהורים. העמדת גבולות ושרטוטם בחיי ילדינו היא המתנה הגדולה ביותר שנוכל להעניק להם כדי שיהיו למבוגרים מאושרים, אך בד בבד המשימה הקשה ביותר לביצוע. ללא גבול, לא יכול להתקיים שום מבנה בנפשו או חייו של הילד, זה כמו חדר ילדים ללא ארונות ומקומות אחסון, הגבול מלמד את הילד להתאפק מפני יצריו, לתכנן קדימה, להבין תפקידים בחברה ובמשפחה ולהשתלב בהם. זה הזמן לספר לכם שאתם לא לבד בשאלות והתהיות. אקצר: עקביות, אחידות, חופש, הגיון ושלווה 5 העמודים בבניית גבולות שמבטיחים הפנמה נכונה ובונה של הגבול עקביות – אם החלטתם שדבר מה אסור, חייבים לשמור ולקיים החלטה זו בדבקות ולאורך זמן ללא פשרות, עקביות תגרום לו להבין שמה שהוחלט קבוע והוא יפנים את הכלל ולא יהיה צורך לחזור עליו שוב. אחידות – לא יתכן שאצל אבא מותר ואצל אמא לא, או שאם אבא לא באזור אז אמא תוותר. בכל זוגיות צד אחד רך יותר )זה טבעי ובריא( אולם מה שהוחלט חייב להיאכף יחד ע”י שני הצדדים, זהו פן אישיותי של אלמנט העקביות. חופש – מתן חופש הבחירה מתוך אפשרויות שבתוך הגבולות מקנה לילד את היכולת להרגיש שליטה בעולמו למן השנים הראשונות; הוא בוחר אם לשים סנדלים או נעליים, אם להתרחץ ראשון או שני וכו’. ההגיון הופך פקודה להסבר. הוא שנותן לגבולות את התוקף האמיתי שלהן, בלעדיו אנחנו מאלפים כלב ולא מגדלים אדם חופשי הרואה מגבלות כגורם חיובי ולא כגחמה או עונש. ההגיון מאפשר לילד להבין לבד מבנים ומגבלות . ושומר עלינו מלעשות שימוש מוגזם בגבולות כי זה נוח. ישנים בשמונה כי מחר הולכים לגן ועליהם להיות רעננים על מנת להנות ולא מכיוון ש”ככה אמרתי”, ולכן בשישי ניתן לישון מאוחר יותר. שקט ושלווה מבטיחים שתוקפה של המגבלה שהסברתם לילד מקור כוחה הוא מההגיון שבה ולא מהאופן ה”צרחני/ כועס/ עצבני” שבה הוא הועבר, כשאתם צועקים משמע שמה שאתם אומרים אינו חזק מספיק ואתם צריכים קול וכעס כדי שאמירתכם תתקבל.

אני רואה אותך

אתה לא מבין אותי, אתה פשוט לא מקשיב לי בכלל ” כמה פעמים הייתם בריב הזה? כמה פעמים הרגשתם כך? והוא מנסה ומנסה ופשוט לא מצליח לעשות דבר מלבד להרגיז אותך יותר. הורים “עסוקים” בלנהל בית, דבר רודף דבר ולא תמיד ניתן לרצות את הילד וטוב שכך!!! תפקידכם להעמיד גבולות ולסרב כשצריך וגם להסביר למה אי אפשר ולא ניתן. השלב הבא יהיה הסבר מפורט למה אי אפשר )אם אתם ממש טובים( או “אי אפשר וזהו”. אם צלחתם את שרטוט גבולות המותר והאסור, תוך שהסברתם לו למה אי אפשר ולפתע מתרחשת בו “סערה” כל שנותר הוא להבין לליבו וגם לגלות לו מה עובר עליו. בהצלחה. דני בוכה, ליאת מייללת, משה נאטם בכעס, אתם לא אמורים לרצות אותם אבל כן אמורים להבין אותם, להבין את התסכול הקושי האכזבה שהם חשים, אתם צריכים לראות אותם ולהתייחס לרגש שלהם, במשפט אחד ארוך ואמיתי “אני מבין/ה שאתה עצוב מכיוון שאי אפשר… אני בטוח/ה שחיכית ל… ועכשיו אתה מתוסכל מאוד, אני מבין/ה אותך חמוד שלי.” נקודה זהו פשוט וחלק, תהיו שותפים לתחושה שלו תתנו לרגשות שלו לגיטימיות. הוא בעצמו לא מבין מה קרה לו שהוא “מתפרק” על כלום ולא מצליח להירגע )די מפחיד אם תחשבו על זה…( זה המקום להסביר לו מה הוא מרגיש ע“י משפט ברור אחד שיבהיר לו למה הוא מרגיש ככה, ההסבר הופך את הבלאגן שהוא חש לרגש לגיטימי וברור )עובדה, את הצלחת לשים את זה במילים( שיאפשר לו לראות בעצמו את מה שהוא חש, לראות בתוך הערפל הרגשי בו הוא מצוי, להבין את ליבו ולקבל את הסערה שמתרחשת בקירבו כדבר טבעי והגיוני, הנה גם אמא / אבא מבינים אותי, אני בסדר, עצוב מתוסכל אבל בסדר. לרוב זה מכיוון שלא הצלחת להגיד את שהתכוונת באמת… כלומר “אני לא צריכה שתרגיע אותי אני פשוט צריכה שתראה אותי, שתבין אותי, את מה שאני מרגישה עכשיו…” התחושה הנוראית שבן הזוג שלכן מנסה אבל לא מצליח נובעת מהעובדה שהוא לא ממש נמצא שם בשבילכן, להבין מה את מרגישה. ואז גואה התסכול, הכעס, הבדידות, הצורך לחוש שותפות, לחוש מובנת. ככה זה גברים, הם חושבים אחרת הם מתקנים ולא מרגישים… ומה איתך? שהבן שלך נורא רוצה ללכת לחבר, לשחק בפלייסטיישן או לקנות קלפים של אנגרי בירדס, שבתך חייבת את הלק הסגול עכשיו וזה לא מתאפשר, את נתקלת בחומה של כעס, צעקות, בכי שלא נגמר ותסכול עצום, בדיוק כמוך בריב ההוא רק בלי גבולות ומעצורים..

מוות במשפחה

"סבתא חיה מתו ה" איך מתמודדים עם מוות במשפחה. בשיבה טובה, אחרי שנים רוויות נחת, חוויות ומשפחה הגיעה שעתה של סבתא חיה כדרך כל בשר. איך מספרים לקטנים ומה אומרים? נושא זה מעסיק הורים לצד האובדן עצמו. הקושי שלנו להתמודד עם המוות מחלחל מטה ומגיע לילדינו בצורה של מלמול לא ברור באשר לאובדן, דימויים של שמיים ומלאכים, נסיעה רחוקה ושלל תירוצים אגדות וסיפורים שאם לומר את האמת, פשוט מזיקים לילדים. לא מזמן שמעתי על ילד שפחד לטוס במשך שנים ונסתבר כי פחד שהמטוס יפגע בסבתא שלו שעלתה, איך לא, לשמיים. לוקח לנו שנים להבין מה שבפינת החי הוא טבע שני ואמת ברורה ומובנת לכל, המוות הוא חלק מגלגל החיים. הורות נבחנת גם ברגעים הקשים, זה קל להתמודד עם רגעי ההצלחה שלהם, אך הכישלון וההפסד הם הקשים לילד ושם נמדדת ההורות במיטבה. “דני, יש לי משהו קשה ועצוב לספר לך, אחרי הרבה שנים של חיים טובים ומאושרים, כשהיא מוקפת בכם נכדיה האהובים ובמשפחה, כאשר היא מבוגרת מאוד ובגיל 85, והיא חולה מאוד, סבתא חיה מתה” רק אל תגידו ש… (אני לא המצאתי) היא נסעה רחוק ועברה לגור בחו”ל… היא עלתה לשמיים ונמצאת כל הזמן מעלינו ומסתכלת עליך אפילו עכשיו. מתה זה כאילו היא ישנה עמוק עמוק ולא יכולה להתעורר… כלל יסוד - רק את האמת – על ילדיכם לדעת שתהיו כנים איתם ותספרו את האמת, בלי ליפות ובלי הנחות. “אנחנו חזקים בשבילך” – ילדכם צריך לדעת שאתם חזקים “לעמוד” במטלה של להתמודד עם קשיים בחייכם ובחייו, התחמקות משמעה חולשה, “המצאות” הן סוג של התחמקות, כאשר אתם חזקים להתמודד עם הסערות הוא תמיד ימצא בכם מזור ומשענת אמיתית. “אתה חזק” – אמירת האמת, מעבירה לילד מסר שהוא חזק דיו להתמודד עם האמת, בתמיכה שלכם, בליווי של הבנה הכלה ואהבה, אך חזק דיו. שקריםלמעשה אומרים “אנחנו מסתירים ממך מכיוון שאתה חלש ואינך יכול לשאת את האמת, איננו סומכים עליך שתחזיק מעמד”. אלה החיים – אובדן הוא חלק מהחיים, מאוגר שנעלם, דג ש”התחיל לצוף” או סבתא חיה שמתה, אם תמנעו מלהתמודד עם האוגר מה תעשו כשיגיע תורה שלסבתא חיה, או כל אובדן עתידי בחייו.

ADHD 

“לא לזוז” הוא לחש בקול רגוע אך תקיף, החבל המתוח נע כמו היה חכה בידיו המיומנות של דייג. “תמי”, זה כביש, אנחנו צריכים להיזהר” הסביר בלחש, הוא עמד יציב כסלע במדרכה” משמש לה עוגן בטוח למול הסכנה. האוטו האדום לידינו, וממנו ניבטה אישה בהלם “היי אמא” חייך מבלי להרפות את החבל. רחל לא הבינה כיצד בנה שמעולם לא הצליח לרסן ולשלוט בעצמו מצליח להיות עוגן יציב ורגוע לתמי העז. מטרות אלו מושגות בטיפול רגשי המלווה בהנחיית הורים נכונה. בפינת החי על הילד לווסת עצמו על מנת שיצליח ליצור קשר (אותו הוא רוצה) עם החיות (החיות רגועות כאשר האדם רגוע ולהיפך, את השליטה הפנימית הוא משיג ברכישת כלים מאפשרים לו להתגייס, להתרכז ולמצוא את השקט שבו. בהנחיית ההורים נתמקד בין השאר בכלים פשוטים לשיפור ההתנהלות בבית כדי להטיב עם השקט החדש שמוצא הילד בתוכו, כלים ליישום סדר יום קבוע, יצירת שיגרה, בחירת “מלחמות נכונות” שיאספו את הילד, יכילו אותו אך בד בבד ידרשו ממנו לעמוד בגבולות אפשריים ונדרשים. ילדים הסובלים מ-ADD (קשב וריכוז) לרוב, או מתקשים לסנן את ה”רעשים התפלים” ולהקשיב לעיקר או שהם עסוקים ב”רעש” שבעולמם הפנימי (הנובע מסערה רגשית) ומתקשים להתרכז ולהקשיב “החוצה”; למורה בכיתה, לדף שבספר, למה שאמרת הרגע… ב- ADHD ) בעיית קשב והיפראקטיביות (הרעש “מתוגבר” בחוסר שקט פיזי. סיבת הקושי פחות חשובה, פיזיולוגית או רגשית (הנובעת מטראומה, חרדה או בעיה חברתית), תרופה מתאימה תיתן מענה טכני טוב למחצית היום, שתאפשר לילד להיות פנוי יותר להקשבה ולמידה. אולם על מנת שילדכם ישא כנף עליולהתמודד עם שתי בעיות עיקריות: הקשיים הרגשיים הנלווים או גורמים ל- ADD ו- ADHD )דימוי עצמי נמוך, חווית כישלון חוזרת ונשנית, לעתים בעיות התנהגות ואלימות, והחזרת תחושת השליטה בעולמו.

אמא לשתיים האחת עם זנב

הדס, מטפלת בילדים באמצעות בעלי חיים ואם טרייה לזאטוטה בת שישה חודשים, חלמה על תינוקת מאושרת ועצמאית, אז היא אימצה לה אחות ג'ינגית שעירה בדמות גורת קוקר YNET ספניאל כתבת השנה https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4026410,00.html

שאלון הפעלה להורה

40% מהבעיות הרגשיות שמגיעות אלינו לטיפול מקורן בהגנת יתר מסוג זה או אחר. איך תדעו שהגזמתם… ??? אתם עושים למענו דברים שהוא אמור לעשות לבד… אין לכם ההורים “מקום”, הכל סובב סביב הילד. הוא מאוד מפונק. ואני לא מדברת על קיצי קיצי בגב… הוא מעדיף לשבת לידך אבל את רואה שהוא רוצה להיות “שם” איתם הוא מתנהג כמו ילד בן שלוש והוא לא… משהו “לא בסדר” חברתית ורגשית… הוא מבקש שתעשו למענו דברים שהוא צריך לעשות לבד… אתם ההורים הכי טובים בעולם, מגיל אפס אתם שוקדים להעניק לו את הכל, לדאוג לכל מחסור ומצוקה ולמנוע ממנו סבל ככל האפשר, האהבה שלכם כה עזה, עד שאינה יודעת גבול, וזו בדיוק הבעיה. באהבה חייב להיות גבול, מקום בו נתינה רק פוגעת, הכלה רק מזיקה, והתעקשות שלכם על דברים ש”מציקים” לו טובה עבורו. אם הורות הייתה מזרן, אז הורים אלו היו פוף; נוח, נעים, מכרבל ומפנק, אבל תנסו לבלות על זה לילה ותמצאו עצמכם תפוסים מכף רגל ועד ראש, נעים זה לווא דווקא טוב. למנוע מהם קשיים ונפילות יגרום להם סבל רב לאורך חייהם. דני התקשה ביצירת קשרים חברתיים והיה ללא חברים גם בכיתה ד’, שכן עד לפני שנה אימו היא זו שעסקה בליצור קשר עם חברים להזמין אותם ולנהל את חיי החברה שלו “הוא ביישן, קשה לו, אז למה לא להקל עליו?” מטרת ההורים היא לא רק להזין ולהגן על ילדיהם, אלא לשאוף לטובתם, לייצג בחינוך “מיני עולם” מקום בו הם חווים קשיים והצלחות, נפילות והתאוששות, קשרים ופרידה ובעיקר הבנה שלא הכל סב סביב הילד עצמו; אם לא יחוו את מגוון החוויות והרגשות הם לא ידעו להתמודד עם מצבים אלו בחיים שלפניהם ויהפכו לבוגרים תלותיים, לא עצמאיים, המפגרים אחרי קבוצת השווים שלהם. על ההורים להיות כמו מזרון בריאותי,קשיח למחצה עםנקודות תמיכה היכן שצריך, ואפשר גם שכבה מפנקת, כדי שיהיה נעים אבל לא נעים מדי…

עדות מטיפול רגשי

שם אני מלך! הצצה לטיפול באמצעות בעלי חיים, עדות אישית “שם אני מלך, לא כמו שמציקים לי בביה”ס…” אמר דני לאימו. “שם איך שאני מגיע כולם מחכים רק לי ומייד מתחילה המולה כאילו אומרים, הנה דני בא, העיזים מקפצות ומחכות שאטייל איתן, לצ'ה מקשקשת בזנב ומגישה לי את הכדור, הארנבים זוקרים אוזניים בציפייה ואפילו קינמון החמוסה יוצאת מהמנהרה שלה ומחכה רק לי; שם כולם אוהבים אותי ואני מרכז העולם, פתאום יש בי כוחות מיוחדים ואני יכול הכול בלי להתרגז ולהתפרץ ובלי לבכות בכלל, אפילו לא בפנים! שם אני מלך…” בפינת החי הטיפולית קיים עולם שלם ואמיתי על כל הקשיים והאילוצים כמו בחייו שלו, רק שבעולם הזה הוא מלווה בתראפיסט עליו הוא סומך, בבעלי חיים שאינם מבקרים אותו ובליווי מקצועי הכולל הנחיה הורית המשלימה ותומכת בחיזוקו של הילד. בפינת החי מתקיים מעגל החיים השלם החל בהיריון דרך לידה, גיל ינקות והנקה, התמודדות עם אח חדש במשפחה, עימותים בין אחים,התמודדות עםהורים מטפלים או מזניחים, הורים קרובים או מתבודדים, זוגיות, ניסיון להתקבל לחברה,פרידה ואף מוות. עולם שלם ואמיתי שאיתו מתמודד הילד, והוא ידביד עם המטפל המעניק לו כלים חדשים להתמודדות וחושף את הילד ליכולותיו החבויות. כך שהפעם הוא לא מוותר, לא נשבר, החיות זקוקות לו, הוא מציל אותן ועוזר להן ותוך כך מתרחש הקסם. הילד זוכה בכבוד מצד החיות ומשיב לעצמו את הכבוד שלוֿ, ובדרך רוכש כלים להצלחה למול הקשיים בעולמו שלו ויוצא “מלך”… להיות ילד זה לא תמיד פשוט ונטול דאגות, העולם שסביבנו לא קל. לעתים זה אומר להתמודד עם קשיים בביה”ס, הצקות, הטרדות או סתם להיות בלי חברים. לפעמים זה אומר להתמודד עם קושי בבית, מריבות מתמידות בין אחים או מאבקים מול ההורים שלו.

על אהבה ופחד

ילד אסור ילד מותר… על שתי הכוחות השולטים בעולמינו. לפני חודשיים פגשתי בחניון קניון גבעתיים, נהג שחלק על זכותי ליסוע בכיוון מסויים, הוריד את החלון ומלמל בקול “כן רואים שאת טיפשה” והעלה את חלונו, פטרתי אותו בבוז והמשכתי לנסוע. אדם שלא מכיר אותי, אינו יודע דבר וחצי דבר על כלום, העיר הערה שכזו ללא כל מחשבה והיא העסיקה אותי יומיים שלמים וחודשיים אחרי ביכולתי לחיות ולכאוב את הרגע האווילי הזה… לדברים רעים ושליליים יש תכונה נוראית לדבוק בנשמתנו כמו זפת בחוף הים ולא לעזוב, בעוד שדברים חיוביים הם כמו מים, נשטפים מתאדים ונעלמים. תארו לכם מה קורה כשמטיל הזפת הוא מישהו שאנו מעריכים, מכירים, אוהבים, אבא אמא, אתם… כשזיו הקטנה שלי (בת 3) ביקשה שאני “אביא את החושך” כלומר אכבה את האור הסברתי לה שהחושך מגיע כשלוקחים את האור. תפקידנו כהורים להביא את האור ובכך לגרש את החושך והפחד, המאור העיקרי נובע מהשיח שלנו עם הילדים , בכל רגע ורגע. בעולם קיימים שני כוחות מניעים, אהבה ופחד, איני יכולה להדגיש זאת מספיק, כל דבר שמתרחש מונע בבסיסו מאהבה (הנאה מדבר מה, התרגשות לכבודו, תחושה שאנו טובים בו, זיכרון חיובי לגביו, חיוך, חיבוק, חום…)או מפחד (חשש שאם לא אז, חובה לעשות דבר מה, זיכרון קשה שלנו או שספגנו מהסביבה, כעס של מישהו עלינו, מכה, צעקה, נזיפה, קור…). אם תבינו ותפנימו את זה חייכם וחיי ילדיכם ישתנו והם יהפכו לבוגרים אחראים, מאושרים, חברותיים. “אם אתה לא בא אני משאירה אותך לבד…” ואפשר גם… “אני ממהרת להגיע ל… מכיוון ש… ולכן צריכה את עזרתך, בוא בבקשה” (בנושא גבולות טיפלתי במאמר הקודם); “למה ציירת מחוץ לקווים? תראה פה ופה יצאת חבל” ואפשר גם “אני רואה שיצאת מהקווים, איזה יופי שאתה לא נותן לקווים להגביל אותך…”; “אין לך מה לפחד מהכלב הוא לא נושך…” (כל זה לפני שהילד אמר משהו) לחלופין יש להגיד “הנה כלב… ” ומשם להמשיך בשיח חיובי לגבי החוויה, גם אם הוא מפחד ניתן שוב ושוב אפשרות לחוויה אחרת ולא להינעל בפחד.

מה זה טיפול באמצעות בע"ח

מה זה טיפול באמצעות בעליי חיים עידו (שם בדוי), התפרץ אל פינת החי, הודף את השער ברגלו, אגרופיו קפוצים ופיו סכור כאילו מנסה לחסום את כל המלים והמכות שרוצה להטיח בכולם, בתנועות יד מהירות ניסה לנגב את הדמעות שטרם זלגו כדי שגל המטפלת שלו לא תשים לב. הוא קבר את מבטו באדמה; במרחק עמד אביו ליד הרכב, גם הוא נסער, פושט ידיו לצדדים בחוסר אונים, הם רבו שוב… “ מה חשוב לבדוק? בפינת חי שדואגים לחיות יחוש הילד בטוח שידאגו גם לו וישמרו עליו. רק חיות המורגלות לאנשים יהוו גורם מקדם לטיפול ומאפשרות טיפול אמיתי באמצעות בע”ח. הדרכת הורים הכרחית! אצלכם ההורים נמצא הכוח, בעזרת ההדרכה תמצאו אותו. מה זה בכלל? כל שיטת תרפיה מעניקה ריפוי וטיפול רגשי באמצעות הכלים הייחודיים לה, יש חשיבות רבה בהתאמת התרפיה לכל ילד, אצלנו, נעשה שימוש בקשר הבלתי אמצעי ובמשיכה הטבעית שבין ילדים ובעלי חיים. קשר המאפשר למטפל לפתוח צוהר לעולמו הפנימי של הילד ולתווך בין הילד לקשייו. הטיפול מתקיים בפינת החי הטיפולית בבתי החיות, בחברתן ובכל מה שכרוך בטיפול בהן, בדאגה לרווחתן ולשלומן . “הוא נעמד באמצע פינת החי דקה ארוכה, גל נתנה לו את המקום, לצ'ה כלבת הקוקר נגשה אליו מייללת, ממתינה למשחק שלהם, כמו בכל יום רביעי, מושיטה יד ג’ינג’ית מזמינה, מביטה בו בעיניים גדולות…” איך זה עובד? כוחן של החיות נובע מהקשר הלא מילולי איתן, מהאהבה ללא תנאי שהן מעניקות ויחס שאינו שיפוטי, בעבודה עם בעלי החיים הוא מספר על עצמו דרכם, על משפחתו דרך משפחת הארנבים, הוא מצייר את מציאותו על עולמם. פינת החי משמשת מצע להתמודדות עם הקשיים בעולמו שלו ואז מתהפכות היוצרות, הילד לומד לתקשר עם החיה, לכבד אותה, לדאוג להעניק לה, היא זקוקה לו והוא מתעלה ועוזר לה. תוך כך מוצא את הכוחות לעזור לעצמו. “עידו החל להירגע, יוצא מקיפאונו. הוא ראה אותה, יותר מזה, הרגיש כי היא ראתה אותו. הוא כרע על ברכו, היד הקפוצה החלה נפתחת אט אט לכדי ליטוף, לצ'ה קרבה את אפה והעניקה לו ליקוק אחד אוהב ומנחם. הסכר נפרץ, בבכי גדול ובדמעות חמות. מישהו אוהב אותו למרות הכול…”

כללי זהב לחזרה לשגרה

איך חוזרים לשגרה??? עברתם את החגים, היו רגעים שחשבתם להתפוצץ, הרוב הצליחו להתאפק, ועכשיו עוד מאמץ קטן ונעבור לטייס האוטומטי. נרגשים הם נאספו אל שערי ביה”ס ומהטלפונים שאני מקבלת, נדמה שסף הלחץ גואה… מה יהיה עם המורה החדשה? הוא לא רגיל לכיתה גדולה… הוא רב עם ילד בקייטנה ואני חוששת שיציק לו בביה”ס… הוא נראה כזה חלשלוש עם התיק הגדול עליו… די!!! חדל לחץ!!! תנו להם לגדול, לצמוח, ליפול ובעיקר לנסות ולרוב להצליח לקום – ולבד. ככה ילדים גדלים, למדים ומתבגרים. ילדים לא מגדלים על צמר גפן, שעועית כן! רצוי ואפשר לתלות לו”ז כתוב על המקרר ולשמור עליו!!! זה יהיה קשה לכם ולילדים, אבל יעלה אתכם למסלול של שיגרה, הצלחה וכיף בבית. שיגרה – זהו הצעד המשמעותי לקראת שפיות במשך השנה, את כל “קלקולי החופש” יש להותיר מאחור ולהשתמש בלימודים כארוע מכונן שממנו והלאה חוזרים להרגליםהקודמים (בתקווה שהיו כאלה…) כל הרגל צריך להיות מנומק, הגיוני ומוחלט. מתי מתחילים? היום אחרי ארוחת הצהריים, כשכולם נינוחים, את מציינת “מכיוון שחזרנו ללימודים יש לחזור להרגלים הקבועים שלנו, לשעות הקבועות כדי שנוכל ליהנות מהחוגים, להספיק את שעורי הבית וגם לעשות (מה שהם אוהבים)…” 3 כללי זהב שתמיד ישרתו אתכם: אומרים פעם אחת לא לירות פקודות ( להעניק הסבר הגיוני להחלטה) לדבר בשלווה ( צעקות ועצבים מעקרות את הוכן הדברים, כמו רעשים בטלפון). “מהיום הולכיםל ישון בשעה… כי אתה צריך לקום רענן לביה”ס ומכיוון שזה הזמן של אבא ואמא להיות יחד 2 ציפורים במכה אחת. “שיעורי בית מכינים בצהריים… כדי שיישאר זמן לחוגים וחברים ועל מנת שאם נתקלת בקושי אבא ואני נוכל לסייע לך” )בערב אתם עסוקים בדברים אחרים( “בכל יום רק שתי תוכניות” – על מנת להשאיר זמן לדברים אחרים חשוב שתבחר מה אתה אוהב ולא סתם תרבוץ מול הטלוויזיה. “אתה חוזר לעזור ב)מפנה מהשולחן/ מסדר את המיטה שלך/ מאכיל את הכלב(” – לכל אחד תפקיד בבית, וכמשפחה אנחנו עוזרים ותורמים כפי יכולתנו, הרי אם אצטרך לעשות הכול לבד לא יהיה לי זמן לשחק/לעזור בשיעורים, אהיה עייפה מדי”

דגים זה לא רק  גפילטעפיש

דג, חיה מרוחקת כל כך. מה הקשר בינינו בכלל? היא חיית מים חיה במצולות ובמרחבי המים ואנחנו על הקרקע היבשה והיציבה כל כך. לדג זיכרון של כמה שניות בלבד והכל נשכח, ואנחנו זוכרים הכול, עד כאב, זוכרים ולא שוכחים דבר, מרגישים הכול וחושבים הרבה יותר מדי על הכל. אבל זו בדיוק הנקודה, בתיאוריה של הטיפול באמצעות בעלי חיים לימדו תמיד שהדגים הם כמו מצולות נפשנו, התת מודע לרוב או הדברים שאנחנו מנסים הכי הרבה לא לחשוב או להרגיש אותם המעמקים העמוקים ביותר של נפשנו ובמציאות על האדמה – המודע, מליון מסכות להסתיר כמו צמחייה באקווריום את שאנחנו מנסים לשכוח. זה נשמע כמו פסיכולוגיה בגרוש אך לילדים בפגישות זו מציאות. הם יכולים לשבת מול האקווריום שעות, לצפות בתנועה המדהימה והמרגיעה של הדגים שמורידה את לחץ הדם וסף הלחץ )זו הסיבה שבעטיה יש אקווריומים בחדרי המתנה לרופאי שיניים ובתי חולים( תנועה שהיא כמו מדיטציה עבור חלקנו, מהפנטת, מדוייקת, חסרת מאמץ ומלאת הוד, תנועה שמוציאה מהילדים השלכות רבות על עולמם שלהם אחרי מספר דקות של התבוננות בשוחים… “הוא החזק והיא החלשה הוא כמו אפריקאי כזה שיצוד כשרק יוכל והיא רק שוחה ושותקת…” “יש להם פה קטן, והם שותקים מפחד…” משפטים חזקים וכואבים כל כך לעיתים… ואם לא די במהות הדגים אזי העבודה עם המים, המגע במים לילדים עם בעיות חושיות כמו גם ילדים מהספקטרום האוטיסטי עושה נפלאות, המגע, יד שלי במים ויד שלו בחוץ עוקבת, מתקשרת עם המטפל או עם הדג… דג – חיה כל כך קרובה שזה מפחיד אז מנסים להרחיק אותה עם קירות זכוכית כדי שיהיה רחוק אבל שנוכל לראות.

תורת המשחקים

"זה לא פייר, אני לא משחק יותר" אמר יואב ופרץ בבכי בלתי נשלט כשהצלחתי להבקיע לו גול במשחק מאולתר בעוד העזים חגות סביבנו, הוא רץ לפינת החי והתחבא בבית התרנגולות ... כן אני גם משחקת עם הילדים תוך כדי טיפול, המשחק מכיל את כל המרכיבים של מציאות בריאה ונורמאלית, כללים ברורים, מטרה, ניצחון והפסד, הצלחה רבה או פחותה ותפיסת מציאות אמיתית. הדבר המרכזי שמשחק מעניק לנו הוא ארגז כלים לחיים, היכולת להתמודד עם הכללים, החוקים ההפסד והניצחון, אם נמנע מילדנו אי אילו ממרכיבים אלו הוא לא ידע כיצד להתמודד איתם בחיים האמיתיים. משם יכולות לנבוע הפרעות המאופיינות באי יכולת עמידה בכללים (התנגדות למסגרת, עימותים עם בעלי סמכות, פניה למסלולים שמחוץ למסגרת הנהוגה) , אי יכולת להיכשל / להפסיד (דבר שגורר הסתרה, שקרים רמיה וכו') וקושי מובהק להתמודד עם האחר ועם תסכול. נסתבר כי מעולם לא הפסיד בכדורגל, הוא ניצח את אביו, אימו, הדוד שלו וכל הקרובים והנה אני יותר טובה ממנו, מאביו מדודו ומכל הדמויות ש"הפסידו" לו, תפיסת המציאות השקרית נחשפה. בשניה אחת הוא הבין ששיקרו לו במצח נחושה. הוא כעס על כולם שרימו אותו, אך גם על עצמו שהאמין לכל הנצחונות שלו כאשר הם לא היו באמת הגיוניים, הוא ידע שלא סביר שהוא חזק מאבא בכדורגל, אבל אם אבא שיקר לו, ואמא וכל מי שמסביבו אז האם אפשר להאמין להם במשהו? המציאות האמיתית טופחת על פניו ... "ומי יודע מה עוד שגוי בתפיסת המציאות שלי..." והשבר גדל. ברור לכולנו שהוריו של דני רצו רק לשמח אותו, לתרום לתחושת ההצלחה שלו ושירגיש בטוח ומוצלח, אבל הם השיגו את ההיפך, יואב החל לפקפק בכל דבר שהשיג, חש חסר ביטחון ואיבד את הרצון להיכנס לכל מצב שמדמה עימות / תחרות/ סיכוי של הפסד וניצחון. שני כללי זהב 1.המשחק אינו רק מדמה מציאות אלא הוא מציאות עבור הילד. 2.אסור להפסיד בכוונה, אתם משקרים לילד ויוצרים אצלו אשליה. המשחק הוא במה בה מתכוננים לחיים האמיתיים, אם אתם חוששים להיות לצידו בתרגול כלים אלו איך יתמודד איתם פנים אל פנים בחיים שבחוץ?

bottom of page